מזה למעלה מ-3 עשורים, אנו עדים למחוללי השינוי המרכזי בעולם ההכשרות וההסמכות, במקצועות אזרחיים וביטחוניים כאחד :הסימולאטורים.

הם שם, בכל תחום: תחבורה, רפואה, צבא ובטחון, חינוך ועוד, ובאפשרותם לשפר מגוון מיומנויות כדוג' מיומנויות טכניות, טקטיות וארגוניות.

"מנועי" הסימולציה, ליבם הפועם של המאמנים, מתקדמים ומתפתחים במהירות, טכנולוגיות ה- VR וה- AR עברו הסבה מהירה מתחום ה- Gaming ופלטפורמות שונות פורצות לשווקים שונים.

כל זאת, בכדי לספק מענה אמיתי לצורך – רכישת מיומנויות אותן קשה להשיג ביעילות, בבטיחות ובזמן הנדרש באמצעים המסורתיים, וכל אלו מתורגמים ומגולמים בחיסכון כלכלי ללקוח ולמשתמש הקצה.

מעבר לכך, המכנה המשותף של כולם (ותודה לשר החינוך לשעבר, שי פירון, על המימרא) הוא: ליצור "חוויית למידה משמעותית".

לאחר עשור של ניסיון בהפעלה והטמעה של מגוון סימולאטורים, להלן מספר מרכיבים אשר ביכולתם לייצר "חוויה משמעותית" למתאמן:

1. "מעגל האימון השלם" – אימון מטרתו למידה ולכן הוא בנוי בתהליך מעגלי הכולל את השלבים הבאים: אבחון מקדים לאפיון צרכי המתאמן והגדרת ההישגים הנדרשים (כשירויות) לשיפור באימון. שלב ההכנות המרכז את בניית המתודולוגיה, עזרי האימון והתאמת התרחיש.
שלב הליבה של ביצוע האימון ולאחריו השלב המשמעותי ביותר של הלמידה.
המעגל הופך "שלם" בכך שמסתיים בלקחים והמלצות להתמקדות בפרק האימון הבא.

2. לסימולאטור יתרונות רבים אך גם מגבלות – יש להכיר מגבלות אלו, ולתעל את האימון לכשירויות בהן בולט יתרונו של המאמן הטכנולוגי. ולא פחות חשוב לאור המגבלות והאילוצים להגדיר באילו כשירויות אינו מתמקד האימון.

3. "צריבה ויזואלית" – למידה נמדדת בהשפעתה לטווח ארוך. לשם כך נדרשת יכולת תיעוד והקלטת הביצועים. צילום האימון, ומעבר ממוקד על הוידאו מספק יכולת "צריבה" בבחינת "תמונה שווה אלף מילים" ומגדיל את אפקטיביות האימון והעמקת התובנות בשלב הלמידה.

4. מתודה – ללא תפיסת אימון מקצועית, המוכוונת על-ידי הגדרת כשירויות, יתקבל אוסף של חומרי גלם ללא תכלית.
האומנות באימון בסימולאטור היא היכולת לחבר בין הטכנולוגיה ומיומנויות ההדרכה ה"רכות" על מנת ליצור פתיחות ללמידה, לברור את העיקר מן הטפל ולעשות זאת בהתאמה לרמת המתאמן. רצוי לגבש תפיסת אימון אשר תמקסם את היתרון של כל רובד (טכנולוגי והדרכה "רכה") ותשלב בין הרבדים בצורה משלימה.

5. מנגנוני שימור ידע – הסימולאטור נמדד ב"מיצוי" שלו.
למיצוי הסימולאטור יש מספר מדדים מרכזיים: מיצוי איכותי – ביצוע למידה של המתאמנים ושיפור הכשירויות שהוגדרו, מיצוי כמותי הכולל הן את סך שעות הפעילות האופציונאליות והן את כמות התקלות הטכניות המאפיינות מערכות טכנולוגיות. גיבוש מדדי הפעלה, וקביעת יעדים לאימון מוצלח הם מרכיב קריטי להצלחתו. לאחר מכן, באימון עצמו – תיעוד הפעילות ומדדי ההפעלה השונים מקנים יכולת מיידית, נגישה ואובייקטיבית ללמידה ולשיפור המענה הניהולי, המקצועי והאחזקתי. בצורה זו ניתן גם למדוד מגמות לאורך זמן, ולכמת את השיפור בצורה מדויקת ככל שניתן.

6. משובי מתאמנים – בדצמ' 2020, צוטט אילון מאסק (מייסד טסלה, SpaceX, וכיום האדם העשיר בתבל) באומרו כי "מנכ"לים חייבים לרדוף אחרי פידבקים שליליים מכל הפינות כדי להשתפר", הטמעת תרבות של למידה ופתיחות בארגון היא מפתח לשיפור ושינוי. המשובים מביאים לידי ביטוי את "חכמת המשתמשים", ממקדים את הפערים ולעיתים באמצעותם לאושש את הפונקציות החשובות. מניסיוני, זהו כלי אפקטיבי ומדיד ולא אחת, חייב אותנו לבצע התאמות ושינויים מהותיים בתפיסת האימון. הרי בסופו של יום, המתאמן הוא ה"לקוח" במאמן, ואותו אמור האימון לשרת.

7. התאמות למציאות משתנה – הדינאמיות וקצב פיתוח הטכנולוגיות מעמיד במבחן, מהר מאוד, את הטכנולוגיה הקיימת. לאור תהליך פיתוך ממושך, לא פעם האפיון הראשוני למוצר, מוצא עצמו, מפגר שנות דור (2-3 שנים) אחרי הפיתוחים הטכנולוגיים הקיימים בשוק. דווקא במקרה זה, תפיסת אימון מותאמת, יכולה לספק מענה מידי לפערים ומאפשרת לבצע אפיון מחודש באופן מותאם ובראייה לטווח ארוך.

המסקנה היא ברורה, חוויית אימון משמעותית היא תוצר המשלב בין טכנולוגיה מחד ומתודולוגיה מאידך. בהקדשת מחשבה ותכנון המרכיבים שנסקרו לעיל, ניתן לשפר משמעותית את האפקטיביות של כל מאמן באשר הוא.

_____________________________________________________________________________________________
עומר וויס, מנהל מחלקת אימונים סימולטיביים, חטיבת אימונים ומערכות אימון